במקום שבו המדע נעצר, הקבלה מתחילה... 

שכונה טיפוסית במרכז העיר רמת גן. שעת לילה מאוחרת.

צלצול הטלפון הסלולארי הדהד בקול בחלל החדר והעיר אותי משנתי. ניסיתי להתעלם, אבל הטלפון צלצל שוב וקטע את החלום שבו הייתי שקוע. טלפונים כאלה באמצע הלילה בדרך כלל אינם מבשרים טובות.

על הצג הופיעה המילה "שיחה", פירוש הדבר שמישהו מתקשר מחו"ל באמצעות כרטיס חיוג לארץ. כחכחתי קלות בגרוני בניסיון להסוות את העובדה שקמתי משינה, ועניתי "הלו" בינלאומי.

"לא תאמין, יצאתי עכשיו מסרט קולנוע שנקרא 'What the Bleep do we Know', שטף אותי הקול מהצד השני של השפופרת. לקח לי כמה שניות לזהות את קולו של ג'וזף, חברי הטוב שמתגורר בסאן פרנסיסקו. "אני אומר לך, אנחנו חייבים להיפגש איתם!" הוא המשיך ללא מילות הקדמה נוספות.

"לאט לאט, ג'וזף" אמרתי והתיישבתי על המיטה, "על איזה סרט אתה מדבר? עם מי אתה רוצה שניפגש? ועוד בשעת לילה מאוחרת שכזו!"

זה אולי המקום לספר, שג'וזף לוין, מתכנת מחשבים מצליח, אב לשתי בנות – גילי ומיכל, עומד בראש קבוצת תלמידי הקבלה של תנועת "בני ברוך" העולמית בסאן פרנסיסקו.

מלבד ההרגל המגונה להתעלם מהפרשי השעות בין החוף המערבי של ארה"ב לישראל, הוא איש מקסים, מה שמכנים "בחור יהודי מבריק ומצליח".

"תשמע, בסרט מראיינים אוסף של מדענים, שרובם מגיעים מתחום הפיזיקה הקוונטית. מציבים בפניהם שאלות על משמעות החיים, על הקיום שלנו, על מה קורה לאחר המוות ועוד נושאים רבים ומגוונים. אבל למרות שהסרט מעלה שאלות רבות ומסקרנות, נראה שהמדע אינו מציע תשובות של ממש לכולן, והמדענים עצמם מכירים בכך", הוא הוסיף במין פרץ של התלהבות.

"אני אומר לך, כדאי לנו להיפגש איתם, הם חייבים לשמוע את מה שיש לקבלה להגיד בנושאים האלה. הרי אנו יודעים כי במקום שבו המדע נעצר, הקבלה מתחילה", סיים ג'וזף ונשם לרגע.

הנחתי את השפופרת מהורהר, התמתחתי והכנתי קפה. חשבתי שזה יכול להיות מפגש מעניין. בצד האחד מתייצבת חכמת הקבלה האותנטית – החכמה העתיקה שמקורה בבבל של לפני 5000 שנה – מלאת מיתוס ומסתורין, ומנגד הפיזיקה הקוונטית, מדע מודרני כל כך, שהחל להתפתח ולפרוח בתחילת המאה ה-20. אכן, זה נראה מבטיח מאוד, מה שנקרא "כרוניקה של מפגש מעניין מראש".

לאחר אותה שיחת טלפון החל הכדור להתגלגל בקצב מסחרר, ותוך מספר שבועות כבר נקבעה פגישה בסאן פרנסיסקו בין המשתתפים בסרט לבין משלחת מטעם תנועת "בני ברוך".

יצאנו לדרך: הרב ד"ר מיכאל לייטמן, צוות צילום ואנוכי כמלווה של המשלחת. לא ידענו הרבה על המשתתפים בוועידה, וגם הם לא ידעו הרבה עלינו.

כהכנה לפגישה שלחנו להם ספרים וקיווינו שהם יקראו אותם, מכיוון שמתוך ניסיון העבר אנו יודעים שלאחר העיון בספרים נעלמות האמונות התפלות והבורות, שכל כך נפוצות כלפי הקבלה.

המקום שנקבע למפגש היה בית מלון בסאן פרנסיסקו, ועל סדר היום היו דיונים סגורים והרצאה פומבית בפני ציבור המרצים והסטודנטים מאוניברסיטאות ברקלי, סטנפורד ודרום-קליפורניה, במרכז של הקהילה היהודית (JCC) בסאן פרנסיסקו.

האמת היא, שלא כל כך ידענו למה לצפות... ובהתאם לכך, ההפתעה הייתה מושלמת.

"זה לא יכול להיות!" אמר ד"ר פרד אלן וולף (מרצה ידוע בתחום הפיזיקה הקוונטית ומחברם של ספרים פופולאריים רבים בנושא) כשהוא אוחז את ראשו בין ידיו, "אין מדע שיכול לפתוח ראייה חדשה כל כך על המציאות ולגלות תמונה רחבה שכזו על המתרחש", הוא אמר בהתרגשות, "ההיגיון שבמסתורין הענק והיפה הזה ממלא את ליבי ברגש יותר מכל ריגוש שניתן להעלות בדמיון", הוא המשיך ואמר.

"אתה צודק", השיב בחיוך הרב ד"ר מיכאל לייטמן (דוקטור לפילוסופיה ובעל תואר שני בביו-קיברנטיקה, תלמידו וממשיך דרכו של המקובל הרב ברוך אשלג), "הקבלה מסבירה, שבעת שהאדם משתחרר ממוגבלות התפיסה שלו, מתגלה לו מרחב חדש לחלוטין.

האדם מתחיל להרגיש את מערכת הכוחות שנמצאת מאחורי תמונת המציאות המצטיירת לעינינו. דומה הדבר לדרך ההתבוננות שלנו בתמונה רקומה: בצידה הקדמי היא נראית כתמונה לכל דבר, ואילו מצידה האחורי ניתן להבחין בחוטים המרכיבים אותה ובקשרים שביניהם.

גילוי המציאות הרוחנית מקנה לאדם ידיעה על עצמו ועל העולם הסובב אותו. משום כך נקראת החכמה הזאת 'חכמת הקבלה' – החכמה שמסבירה איך לקבל את כל המציאות השלמה בצורה נכונה", הסביר הרב לייטמן.

"ובאמת, אדם שמגלה אותה, זוכה לזרימה נצחית ובלתי מוגבלת של הנאה, וכל האירועים שנראו בעיניו כמקריים, או כבלתי מובנים, הופכים לנהירים בעבורו".

"הדיון בשאלה על משמעות החיים הוא דיון מרתק שנידון על ידי טובי הפיזיקאים כבר קרוב לשמונים שנה, ועדיין לא הוסקה בו ולו מסקנה אחת", הצטרף לדיון ד"ר גפרי סטינובר (פסיכיאטר בעל שם עולמי ומרצה לפיזיקה קוונטית, דת ופסיכולוגיה בשתי האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם: ייל והרווארד).

"גם החכמים בבני האנוש אינם יודעים דבר וחצי דבר בנושאים כמו: האם אנו חיים בעולם שבו יש חופש בחירה? מהי השפעת החוקר על המחקר? וכן הלאה. לשאלות אלה אין למדע תשובה ברורה.

אני סבור שטובי המדענים מבינים, כי להיות מדען אמיתי פירושו להיות בעל יכולת לשנות את תכונותיך כחוקר. הרי בסופו של דבר, בחיפוש אחר האמת קיים חלקיק ויסוד של קדושה. עוד במאה ה-18 כתב הרמח"ל (ר' משה חיים לוצאטו) בהקדמה לאחד מספריו, שהעולם הפיזי מורכב מחלקיקים המצויים בקביעות מכנית מוכתבת מראש. לדבריו, בעולם הפיזי יש מרכיב קבוע מראש ומרכיב שאינו קבוע מראש. מעניין לראות, שבמידה מסוימת מגיעה התאוריה הקוונטית המודרנית למחשבות דומות רק כיום, 200 או 300 שנה אחריו", סיכם ד"ר סטינובר.